פעמים רבות אנחנו משתמשים במילים אושר ושמחה כמילים נרדפות. פעמים אחרות אנו מתייחסים לשמחה כאל רגש נגיש, ואילו האושר נדמה בעינינו כסוג של פנטזיה לא מציאותית. מעטים האנשים שיעידו על עצמם כי הם אנשים מאושרים, הרוב יאמרו כי הם שמחים לעתים, אך מאושרים… המילה הזו גדולה מדי, מחייבת מדי… שמחה, הנאה, שלווה, סיפוק… כל אלה הם תחושות ורגשות. כדרכם של רגשות הם נעים ומתחלפים. איננו יכולים לצפות להרגיש כל הזמן רגשות גבוהים או חיוביים. כבני אנוש אנו יודעים, כי המנעד הרגשי שלנו הוא רחב ומשתנה, והעבודה
המשמעותית שאנו יכולים לעשות היא לאפשר לעצמנו לחוש את שאנו חשים בכל רגע ורגע, להיות כנים בנוגע למה שאנו מרגישים, ולהכיל ללא פחד את עולמנו הרגשי.
כל זה אינו אושר.
בעוד הרגש נע את תנועתו בתוכנו ואיננו חשים כל יום כל היום את אותם הרגשות. האושר דומה יותר לערך העצמי שלנו, בהיותו נתון ואינו משתנה, ברגע שבוחרים בו, ברגע שמחליטים להיות מאושרים.
האושר הוא בחירה והחלטה – אפשר להחליט ולבחור להיות מאושר. כל הזמן.
הבחירה באושר מתחילה מתוך הבנה פנימית כי אין אור בקצה המנהרה, למעשה אומרת החשיבה החיובית: המנהרה תמיד מוארת. אדם המחכה לאור בקצה המנהרה, מחכה כי משהו ישתנה בחייו כדי שיתחיל לחוות אותם כמשמחים או מספקים יותר. האדם היודע כי המנהרה מוארת היא, אינו מחכה לדבר. הוא יודע כי כרגע אינו מסוגל לחוש את היותה מוארת. הוא רק יודע זאת. וברגע שירגיש כי הוא מסוגל, יפקח את עיניו ויווכח שוב באור הבוקע ממנו ומקיף אותו. האור בקצה המנהרה הינו ההסתמכות על גורמים חיצוניים שיאירו את דרכנו החשוכה,
כשתסתיים בניית הבית,
כשנתחתן,
כשהילדים יגדלו,
כשנמצא עבודה מתאימה,
כשהבעל יהיה קצת יותר שמח,
כשהאישה תהיה קצת יותר מפרגנת…
כש… כשנגיע אל האור הגדול המחכה לנו בקצה המנהרה החשוכה בה אנו הולכים, או אז נהיה מאושרים. אדם מאושר אינו מחכה לאור גדול, שינוי או גורמים חיצוניים שיאירו את חייו ויצרו את ההטבה המיוחלת. אדם מאושר אינו מתבונן הרחק אל קצה המנהרה המוארת ממקום מושבו החשוך. אדם מאושר יודע שהמנהרה בה הוא נמצא וזו הנמצאת בתוכו – תמיד מוארת.
האור בו מוארת מנהרתו הוא אור העוצמות והיכולות, היופי והייחוד שלו.
אור זה אינו כבה לעולם, אינו תלוי באף גורם חיצוני, אינו מתעמעם במבחני החיים, הוא תמיד שם לרשותו, תמיד מאיר, גם אם האדם עצמו אינו מסוגל להבחין בו. כמו השמש המאירה בשמיים גם בשעה שהעננים מכסים אותה, כך גם האור הפנימי של העוצמות, היכולות, היופי והייחוד של האדם מצוי בקרבו תמיד. כמו ימים מעוננים בהם לא ניתן לראות או לחוש את אורה של השמש, כך גם האדם אינו מסוגל לראות או לחוש את כוחותיו ועוצמותיו בימים בהם הוא חווה ענני אתגרים וקשיים. אבל הם עדיין שם. להיות מאושר פירושו לדעת שהם עדיין שם.
איננו חייבים להרגיש אותם או לעשות בהם שימוש כל הזמן, למעשה עצם הידיעה היא היוצרת את השינוי. ככל שאנו מודעים יותר לאור המנהרה הבוקע מאתנו וסובב אותנו, ככל שאנו מודעים יותר לכוחות ולעוצמות שלנו גם מבלי להרגיש אותם לעתים, ככל שאנו יודעים יותר בוודאות ובאמונה מתוך בחירה והחלטה כי כוחותנו לעולם אבל לעולם אינם נעלמים, הם רק מסתתרים מאחורי העננים, וקשה קשה מאוד לחוש אותם – כך אנו מאושרים יותר.
אותו אושר בידיעה (המנהרה מוארת), מתרגם עצמו לאושר בחישה (שמחה).
גם אל מול הקשיים והאתגרים הגדולים ביותר, ברגעי מצוקה ומשבר, יודע האדם המאושר, כי ברגע שיהיה מוכן לכך, יפקח שוב את עיניו ויווכח באור סביבו ובתוכו, ירגיש שוב את כוחותיו ועוצמותיו. כרגע הוא אינו חש את האור שהוא ואינו רואה אותו משום שעצם את עיניו מראות וכולו כאב אל מול האתגר הקשה. אך גם כשאינו חש בו, הוא יודע שהוא קיים. ידיעה שאין בה חישה, ידיעה שאין בה שמחה. ידיעה שיש בה ביטחון ואמונה כי כשהרגע המתאים יגיע, יפקח את עיניו ואל ידיעת האור תתווסף גם חישתו, עוצמותיו, כוחותיו, שמחתו,הנאתו, השלווה שבו יעלו בו מחדש. אותה ידיעת האור גורמת לחושך להתרחק מאתנו.
אדם היודע כי המנהרה מוארת, חווה פחות ופחות חושך של כאב וכעס בחייו, ויותר ויותר שמחה ואור.
עבודתנו, כמי שמעצימים בתוכם את החשיבה החיובית, תהיה תמיד להגביר את חישת האושר – השמחה, השלווה, ההנאה בחיינו, ולחזק בתוכנו את האמונה בכוחותינו שתמיד ישנם גם כשאיננו חשים בהם.
בכדי להגביר את חישת האושר, עלינו לקבל אחריות על חיינו:
1. לשים את האושר בעדיפות עליונה – לשאול את עצמנו: האם מה שאני עושה עכשיו תואם עם האושר שלי? ואם לא – האם אני יכול לשנותו? תגלה כי ישנן חוויות רבות שביכולתך לשנות אם רק תפסיק לקבל כמובן מאליו את הכרחיותן…
2. לחפש וליצור הזדמנויות לשמחה, סיפוק, הנאה, ביטחון – כל אופני חישת האושר (מפגשים עם חברים, פינוקים קטנים, טיולים גדולים…)
3. לצמצם צפיה חדשות – להבחין בין הצורך לדעת מה קורה לבין ההתמכרות לדרמה ולפחד שמשדרי החדשות ממיטים עלינו, גם ובמיוחד בתקופת בחירות…
4. להפסיק לרצות אושר עבור אחרים – אנו יכולים להעניק את כל הטוב בעולם לזולת, איננו יכולים להכריח אותו לקחת… זו אולי המשימה הקשה מכל. החזק בליבך את המשפט: "אני מאמין בך ובכוחות שלך. אתה אהוב, עטוף ומוגן" בכל פעם שתתחיל לחשוב על מצבו העגום של אדם
אהוב. חזור על המשפט הנ"ל כמנטרה מחזקת המסיטה את הפוקוס מהפחד ומהכאב למקום של אמונה ואהבה. זהו מקום שייטיב אתך וגם עם האדם היקר לך ככ. אל תחזור על המשפט בפניו, רק בליבך. תגלה במהרה את עוצמת הכוונה המוחזקת בלב הן על שלוות רוחך והן על האדם היקר לך.
5. להפסיק להתעסק בעניינים חסר ערך – שהם רוב העניינים בהם אנו עוסקים ומהם אנו מתרגזים… ברר עם עצמך כמה הדבר באמת חשוב או שאל את עצמך אם חבר היה מוטרד מאותו עניין, מה היית מייעץ לו – ואז ייעץ לעצמך באותו האופן. עם חברים קל לנו יותר להיות ממוקדים בחיובי מאשר עם עצמנו…
6. להרבות בתחומי עניין והנאה – "מי שאוהב כרובית מאושר יותר ממי שלא אוהב כרובית" – כי יש לו הנאה נוספת בחיים… מצא תחומי עניין נוספים בחייך. יכול להיות ששנים רצית ללמוד לגלוש על גלשן – הנה הגיע הזמן! או לרקוד ריקודים סלוניים, ללמוד לבשל אוכל טבעוני… האפשרויות הן אינסופיות, כל שעליך לעשות הוא לנבור במאגר החלומות הפנימי שלך ולהתחיל להגשימו.
7. לכוון לטוב, לעסוק בטוב, לדמיין את הטוב – להעמיד בראש מעיינינו את העיסוק בטוב, באמירת טוב, בעשיית טוב, באמונה בטוב, וכך להקיף עצמנו בו כמה שיותר. עם הזמן תוכל לראות את הפער בין העיסוק והדמיון של הטוב והחיובי לבין הדרך בה אתה מדבר על עצמך או על אחרים, למשל. בנקודות אלו צור שינוי מודע. החל להחליף משפטים חסרי אמונה "זה לא יצליח, אני בטוח", במשפטים שופעי אמונה: "הכל יסתדר. אני יודע זאת" וכדומה. הפסק ללעוג לעצמך או לדבר סרה באחרים… הטוב ילך ויגדל בחייך.
8. להכיר תודה על החיים – להתבונן סביב על השפע המופלא שקיבלנו, שפע של הזדמנויות, חברה, אהבה, ידע… ולהודות עליו. פעולה זו צריכה להתרחש על בסיס יומיומי. אתה יכול לקבוע כי שעת השינה היא השעה בה אתה "סופר כבשים" של טוב בחייך ומודה עליהם. ללכת לישון עם תודעת שפע וטוב תהפוך את השינה שלך למופלאה ואת היום למחרת לקסום עוד יותר.
9. להאמין תמיד אמונה שלמה בכוחות וביכולות שלנו – לדעת כי המנהרה מוארת
10. לחיות את הרגע – להניח מדי פעם את הפלאפון בצד (כבוי, כן?), ולהיות, ממש להיות, פשוט להיות עם אהובינו. להקשיב להם, ליהנות מהם, להעניק להם ולדעת לקבל מהם. כל רגע כזה הוא רגע של חיבור לכוחות ולעוצמות שלנו ושלהם, הוא רגע של בחירה באושר.
תודה רבה על מילים נהדרות…יש לך יכולת להאיר נקודות משמעותייות בצורה פשוטה, שמתקשרת לידע קודם ועם זאת מזוית מאוד מקורית שמעוררת חשיבה.
מקווה מאוד להגיע לאחת הסדנאות שאת מקיימת. זו תהיה חווייה ! 🙂
תודה יעל יקרה, ריגשת אותי. בתגובתך הכנסת ככ הרבה אור! גם אני מקווה שתגיעי לאחת הסדנאות או המפגשים החד חודשיים. חיבוק גדול, שירלי