המדריך למערכות יחסים מוצלחות, כולל שישה כללים הנטועים היטב בדרך של החשיבה החיובית, הרואה באיכות חיינו פועל יוצא של אופן תפיסתנו אותם ולא של האירועים שאנו חווים.
באופן זה מאפשרת החשיבה החיובית שינוי מהותי באיכות החיים, ותנועה ממקום של מצוקה או מתח אל שלווה וקלות, גם מבלי לערוך שינויים מרחיקי לכת באורח חיינו ובמערכות היחסים המרכיבות אותם.
מערכת יחסים מוצלחת, בכל זירה בחיים, תלויה במרכיב אחד בלבד – אתה.
לימדו אותנו שלטנגו צריך שניים, למעשה, חשיבה חיובית מלמדת ריקוד טנגו של אחד המשפיע על כל הסובבים אותו.
הדרך לרקוד טנגו לבד, עוברת דרך ההבנה ששינוי של היחס, ההתנהגות ואופן התפיסה של הזולת, יוצרים שינוי גם בדרך של הזולת להגיב אליך.
בעולם אוטופי, אתה והאדם מולך, הייתם רוקדים טנגו מתואם היטב המכבד את שניכם. אבל משום שעולמנו אינו אוטופיה אלא מציאות, מתעוררות שתי אפשרויות לבחירה ביניהן:
האחת – לחכות לפרטנר המושלם (העובד שלי, המעביד, העמית, אשתי, חבר וחותנתי…), זה שמבין אותי ורוקד ממש כמוני. ולחגוג מערכת יחסים מוצלחת ומתגמלת.
השנייה – ליצור מערכת יחסים מוצלחת ומתגמלת עם כל פרטנר בבית, במשפחה, במקום העבודה ובכלל, מבלי לדרוש ממנו שינוי שאינו יכול/מוכן/רוצה לעשות.
2. תפוז יוציא מתוכו רק מיץ תפוזים
אדם מפגין את עצמו במעשיו, במילותיו, בהתנהגותו. הוא אינו יכול אלא להפגין את עצמו, כי זה מה שיש בו, זה מי שהוא. ההבנה שהדרישה מאדם בעל תסכול רב להפגין שמחה והנאה, ומאדם מתוח מאוד להפגין רוגע, היא אותו דרישה מתפוז להוציא מיץ גויאבות. זה לא אשמת אף אחד, אבל זה פשוט לא יילך. בחשיבה החיובית מבקשים מאתנו להסיר את המשקפיים דרכן אנו מתבוננים בזולת, ולראות אותו לראשונה כפי שהוא: לא את הפוטנציאל שלו, לא מה אנחנו זקוקים ממנו או לא מקבלים מספיק, לא מי שהוא יהיה אם יהיה אכפת לו יותר, יאהב יותר, יתאמץ יותר… אלא מי שהוא. עכשיו. לעתים תהליך הסרת המשקפיים כואב מאוד, שכן לראשונה ישנה התבוננות על מי הזולת ולא על מי היינו רוצים שיהיה, אך לאחר הכאב ישנה הקלה גדולה. הקלה הנובעת משחרור הציפיות.
3. מותר לזרוק עלינו כדורים, איננו חייבים לתפוס
אנו לא עוסקים באיך העולם אמור להיות, אנו עוסקים במה שמתרחש. אנשים זורקים כדורים: מבטאים את עצמם, זורקים לעברינו את ההערות שלהם, הביקורת, הכעס, האשמות… השאלה מה אנחנו עושים עם זה.
הפוקוס ותשומת הלב עוברים ממה שאנשים עושים, לדרך בה אנו מגיבים למה שהם עושים.
איננו יכולים לשכנע אנשים לא לזרוק עלינו כדורים. איננו יכולים לשלוט בהתנהגות של אחר אלינו, אנו יכולים לכוון רק את האופן בו אנו מגיבים למה שנזרק אלינו. שם מצויה האחריות שלנו.
4. אף אחד לא מכעיס/מאכזב/מעצבן אותי
חשיבה חיובית מלמדת לקחת אחריות לא רק על המעשים שלנו אלא גם על הרגשות שלנו. למעשה יש לנו כוח רב יותר בידינו ממה שאנו משערים. יש לנו את הכוח ליצור את העולם הרגשי שלנו. אף אחד לא מכעיס אותנו, משום שאף אחד אינו אחראי על מה שאנו מרגישים. אף אחד אינו יכול ליצור בתוכנו רגש. רגש נוצר כתוצאה מאופן התפיסה שלנו את הזולת.
פעמים רבות אנחנו יודעים לקחת אחריות על ההתנהגות שלנו, אך לעתים נדירות אנחנו לוקחים אחריות על המחשבות שלנו או על הרגשות שלנו. שימוש במשפטים כמו: "הוא עצבן אותי" או "את מכעיסה אותה", מעיד על אותה אי נטילת אחריות. אנחנו נותנים בידי הזולת כוח עצום להיות זה הקובע את הרגש שאנו מרגישים. למעשה הזולת אינו קובע דבר. הזולת אחראי אך ורק למי שהוא, הרגש נובע מאופן תפיסתנו את מי שהוא. הכוח בידיים שלנו, שינוי בתפיסה של הזולת יביא לשינוי ברגשות שנרגיש. החשש הגדול שלנו הוא שנתחיל להתעלם מהתנהגויות שאיננו מסכימים להן או שאינן נעימות לנו, וננסה לשכנע את עצמנו שעלינו לקבל את הזולת אחרת. למעשה, חשיבה חיובית לעולם אינה מדברת על התעלמות. לשם כך יש להמשיך ולקרוא את הסעיפים הבאים…
5. כולם מוגבלים, כולל אני
במילה מוגבלויות אנו רגילים להשתמש בהקשר לקשיים פיזיים. חשיבה חיובית טוענת, שקשיים רגשיים, התנהגותיים, הרגלים מזיקים ועוד יכולים גם להיקרא מוגבלויות. למעשה לכולנו מוגבלויות, לכולנו המקומות בהם אנו מתקשים, מנסים אך לא מצליחים או אפילו לא מבינים מה נדרש מאתנו. יכול להיות שבעיני הזולת יש לנו מוגבלות שבעינינו אינה כזו כלל ועיקר, או שלזולת יש מוגבלות בעינינו, ואילו בעיניו זוהי התנהגות לגיטימית. בהקשר של מערכות יחסים – מוגבלות היא בעיני המתבונן… הציפייה שאנשים שאנו עובדים אתם או חיים אתם יתנהגו באופן מסוים שמתאים לצרכים שלי, היא מופרכת מראש. לכל אדם יש מוגבלויות. איננו כועסים על מוגבלות של אדם נכה פיזית, אלא מתאימים עצמנו אליה כדי שנוכל להקל עליו ולהתמודד אתה. אבל מוגבלות רגשית, התנהגותית של חוסר הקשבה או דיבור כעוס או רגוז, או לירות האשמות ורק אח"כ לבדוק את האמת… על מוגבלויות כאלה אנו כועסים ונופלים שוב ושוב לאותם בורות מוכרים.
הכר את המוגבלויות של האדם העומד לפניך. עבוד עם המוגבלויות שלו לא נגדם כדי להפיק ממנו את המכסימום וממערכת היחסים את המיטב.
6. אני האחראי לגבולות שלי
גם אם אנחנו מקבלים את מוגבלויות הזולת, עדיין מוגבלויות מסוימות יהוו סדין אדום עבורינו. התנהגות שאיננו יכולים להסכים אתה בשום אופן. חשיבה חיובית מבקשת מאתנו לשבת עם עצמנו, ולנסות להבין מה הן המוגבלויות של הזולת (חבר, בן זוג, בוסית, שכנה…) שהן בבחינת "ייהרג ובל יעבור". מוגבלויות שאם תצטרך לחוות אותן לא תוכל להמשיך ולהיות במערכת היחסים הזו. שימו לב שכשאשר חושבים לעומק על המוגבלויות של "ייהרג ובל יעבור", מגלים שהן מעטות מאוד, מעטות ממספר האצבעות על כף יד אחת. במידה ונתקלת במוגבלות שאינה נכנסת לקטגוריה הזו – הרהר שוב באם רצונך לפתוח בחזית של מלחמה. אם אינך מתכוון להעמיד גבול ברור ולעמוד מאחורי תוצאותיו, שחרר. תן לאדם השני להיות מי שהוא, והרשה לעצמך להשתחרר מהכעס עליו, על האדם שהוא עם המוגבלויות שלו כדי שתוכל להתחיל ולחשוב באופן יצירתי כיצד אתה מתמודד איתן.
אם האדם מאחר כרוני – אולי תקבע אתו רק בבית או במקום שנוח לך ותביא ספר אתך:)?
אם האדם מדבר ביקורת – התבונן בעיני דמיונך בלבו וראה את האהבה שיש שם ואת הקושי שלו לבטא אותה,
אם האדם אינו מסודר ולך הסדר חשוב – סדר אחריו!
אפשר כמובן לנסות לריב, לומר אלף פעם וכל זאת, אבל אפשר גם להבין בפעם ה 897 שאמרנו, שכדאי זה האדם. זה האדם. זה פשוט האדם. זה לא קשור לכך שהוא לא אוהב אותך מספיק, לא אכפת לו מספיק… זה הוא. כך הוא מסוגל. הוא תפוז! וכמה שתלחץ לא ישתחרר משם מיץ אשכוליות. כשאתה בכל זאת מחליט לשים גבול כי זוהי מוגבלות נדירה של "ייהרג ובל יעבור", הצב גבול ברור ועמוד אחריו. זכור, אף אחד לא אחראי לגבולות שלך חוץ ממך, ולכולם הזכות האנושית הבסיסית לנסות לפרוץ אותם. הדוף את הנסיונות ללא כעס על עצם הניסיון, אך עם שקט וידיעה ברורה שאת הגבול הזה אינך מאפשר לפרוץ.
ולסיום, שינוי של אדם אחד יוצר שינוי בכל מערכת היחסים. ברגע שאנחנו מוכנים לקבל ולראות את הזולת כפי שהוא, הכעס וחוסר הסיפוק שאפיינו את מערכת היחסים מתנדפים ונהיה קל יותר לכולם. לעתים התהליך הכולל הורדת המשקפיים והתבוננות נטולת ציפיות באדם מולנו, מגלה לנו כי אדם כזה עם מוגבלויות כאלו איננו רוצים יותר לידנו. פעמים אחרות, עצם ההתבוננות במוגבלויות ושחרור הכעס, מאפשר לנו להתחיל, אולי לראשונה, ליהנות מאיכויות אחרות של האדם שהסתתרו עד היום תחת התסכול והכעס שלנו ולא יכולנו לראותן. או אז מתחילה פריחה מחודשת של מערכת היחסים. בכל מקרה, ואחד הדברים שחשוב לזכור (גם אם הוא מתסכל לעתים…) כי איננו יכולים לדרוש מהזולת לעשות את אותם הצעדים שאנו עושים. לקבל אותנו ברגע שאנו לומדים לקבל אותו. להכיל אותנו ברגע שאנו לומדים להכיל אותו. לכל אדם יש את המסע שלו והוא צועד בו בקצב שלו. עלינו להתרכז בדרך שלנו, בתהליך שלנו, ולחגוג את ההקלה שהוא מביא לנו ואח"כ לזולת ולכל מערכת היחסים.
באהבה
אל תפספסו! רק היום ורק עד 20:00, מחיר כרטיס זוגי לסדנא העוצמתית "הקול החיובי": 97 ש"ח בלבד! אז תזמינו את הבעל או את החמות, הגיע הזמן לחשוב חיובי, יחד! לחצו כאן לפרטים
