כל מה שעשיתי הבוקר היה ללבוש טייץ צמוד. בחיי שלא עשיתי שום דבר נוסף. אפילו לא נעלי ספורט. רק מן טייץ סגול כזה שנצנץ מוכר עוד מלפני לפנים של ההיריון. אה, וגם חולצה צמודה. גופיה שחורה כזו. כזו שלא שומרת את הזיעה בפנים אלא מנדפת אותה לאוויר העולם. וזהו. וזה הספיק כדי להפוך אותי לאצנית מרתונים/מרימת משקולות/אושיית פילאטיס מדופלמת. וככה זה תמיד עבד אצלי. ברגע שהרמתי טלפון לאיזו סדנת מיצים סופשבועית במדבר, תוך כדי השיחה, הייתי מרגישה כיצד הגוף שלי מתנקה ואני הופכת צלולה וטהורה, ברגע שהורדתי את הטלפון מסיימת שיחה עם הספר, התאהבתי בתסרוקת שלי חזרה… ולא הבנתי מה שאני מבינה היום, שזו יצירת מציאות פר אקסלנס.
ברגע שהחלטתי שהבוקר אני חוזרת להתעמל, כל מה שהייתי צריכה לעשות זה ללבוש טייץ כדי להפוך לספורטאית של ממש ולהרגיש את השרירים המשתרגים בגב, וכך פועלת יצירת מציאות: אתה מחליט על המציאות שלך ונכנס לתוכה. זו בעצם אינה יצירה כלל וכלל אלא קפיצת ראש למים. אלא שרובנו מפחדים לקפוץ ראש ורוצים לבדוק אלף פעמים שבבריכה יש מים ומציל עומד בסטנדביי, ובסוף עומדים יבשים ומסתכלים בקנאה באלה הקופצים ושוחים ונהנים. לא צריך לשבת וליצור ולחשוב ולדייק, אלא להחליט שהמציאות קיימת ולהתחיל לנוע בתוכה.
ברגע שהחלטת שאת רוצה תספורת אחרת, יפה יותר, מחמיאה יותר – קופצי המציאות כבר נמצאים בתסרוקת היפה יותר ומחמיאה יותר עוד לפני שהסתפרו, לכן הרבה פעמים תראו אותם בשיער ארוך…
ברגע שהחלטת שאת רוצה לחזור להתעמל ולבשת את הטייץ שהמתין נאמנה בארון – את כבר מועמלת מכל הכיוונים ועתה את יכולה פשוט ובנחת לצאת להליכה, אין לחץ, הכל קורה.
ברגע שהחלטת על דיאטת מיצים – את כבר מצויה בה וכל הורידים והעורקים חוגגים בניקיונם, וכעת את יכולה בנחת להמשיך.
אבל רגע! מזדקפים כל המפקפקים, להמשיך מה? כי הרי אם אני כבר מסופרת כל כך יפה, ומועמלת מכל הכיוונים ורזה וחטובה – בשביל מה לי לעשות? אנוח על זרי הדפנה שלי תוך כדי שתיית הפוך ועלעול בעיתוני השבת. אלא שהדבר משול לקפיצה לבריכה ואז יציאה מהירה ושוב קפיצה ושוב יציאה ושוב קפיצה… הבנתם כבר… אז אולי יש ילדים שעושים את זה בחופש הגדול בבריכה של הקאנטרי, ואולי אפילו יש ספורט אולימפי כזה, אבל קפיצת מציאות כמו שאני מתארת שונה לגמרי. איננו קופצים בשביל הקפיצה, הקפיצה היא רק השלב הראשון המכניס אותנו ישירות לתוך המציאות הקיימת, מיד לאחריה הדבר המתבקש היחידי הוא להתחיל לשחות….
זאת אומרת מה שקפיצת מציאות מאפשרת זה את ההתנעה של החוויה מתוך ההבנה שאיננו צריכים ליצור דבר, המציאות קיימת ועלינו רק להיכנס לתוכה. אלא שלאחר שנכנסנו, עלינו להתחיל להתנהל בה אחרת תאבד את משמעותה ותתפוגג.
זאת אומרת:
להחליט על תוכנית כלכלית כדי לסגור את המינוס – ומיד להרגיש את השפע – זו קפיצת מציאות. השלב הבא הוא להתנהל בתוך שפע בצורה אחראית כזו שלא תביא אותנו שוב למינוס. אנו מתנהלים עם הכסף בלי מתח/לחץ/דרמה, מסוגלים גם לראות את אלה שיש להם פחות ואף לתרום להם, מגלים אחריות בהוצאות שלנו… וכל זה עוד לפני שקיבלנו למייל את החוברת: "כיצד להתנהל נכון ולסגור את המינוס"…
ללבוש את הטיץ הסגול – ומיד להרגיש ספורטאית אולימפית – זו קפיצת מציאות. השלב הבא הוא שעה של פילאטיס, ריצה בשדות או הליכה בשכונה, אבל בנחת ומתוך תחושת הצלחה והנאה מעצמנו ומיכולותנו, כזו שמדרבנת אותנו להמשיך כדי לחוש את אותה הרגשה טובה – וכל זה עוד לפני שנעלנו את נעלי הספורט ואת דלת הבית.
הטלפון לספר, ההרשמה למיצים – אותו דבר – מיד מרגישים מסופרים ויפים עם עורקים חטובים ונקיים – קפצנו אל תוך המציאות ומיד התחלנו לנוע בה עם תספורת חדשה או טאצ' נוסף בקצוות וסדנת מיצים מחזקת כאלה שרק מוסיפים לנו ולא ב must must must כי איננו יכולים כבר לשאת את עצמנו…
נכנסת אנרגיה חדשה של נחת, שמחה, קלות, הנאה… כזו שמאפשרת שינויים ומביאה אותם לפתח ביתנו בקפיצה קלילה, ואנו הופכים להיות האנשים האלה שלא תלויים בכך שיהיה לנו המון כסף כדי להרגיש טוב או שהשיער יהיה מדויק או הגוף מחוטב והעורקים נקיים כדי להיות מאושרים, אנחנו הופכים להיות האנשים האלה שכל הזמן מרגישים בהחלט סבבה עם עצמנו ופועלים למען עצמנו מתוך אהבה, נחת, שמחה, קלות והנאה, ואז נהיה לנו יותר כסף, השיער עומד בדיוקו, הגוף מחוטב, העבודה זורמת – והנה מבלי ששמנו לב המציאות המיוחלת נוצרה עבורינו.
רוצים להתנסות ולהפוך לקופצי מציאות?
והרי כל מה שצריך זה שינוי חשיבה וטייץ… טוב לא חייבים טייץ אבל מניחה שחייבים שינוי חשיבה. ואני יודעת שאני משתמשת הרבה במילים "פשוט" ו"כל אחד יכול", אבל אני באמת מאמינה בזה. כל מה שזה דורש הוא שתלבשו את הטייץ, קחו נשימה עמוקה והרגישו כיצד השרירים משתרגים מעדנות, אתם כבר שם חטובים ומועמלים, התחלתם וכבר הגעתם, תנו לתחושה של "אני כבר שם" לחלחל ולמלא אתכם באנרגיה הזו של הקלות והשמחה. לא מסוגלים? התחילו בזיוף, זייפו את התחושה, התאמנו עליה, נסו שוב ושוב, וגלו כיצד עם תחושה נהדרת של השגנו את המציאות החטובה שרצינו, הרגליים נעות קדימה והלב קורא אל המרחב ואתם לא רק קופצי מציאות אלא גם שוחים בה בריצה קלילה אל האנרגיה החדשה. הכל מתחיל לנוע ולהשתנות באהבה ובשמחה, בקלות ובנחת כפי שתמיד אמור היה להיות… צאו בריצה קלילה אל האנרגיה החדשה! מחכה לכם בסיבוב:)