חשיבה חיובית, חשיבה חיובית מאמרים

לטנגו מספיק רק 1 – מדריך החשיבה החיובית לשיפור כל מערכת יחסים בכוחות עצמנו!

המדריך למערכות יחסים מוצלחות, כולל שישה כללים הנטועים היטב בדרך של החשיבה החיובית, הרואה באיכות חיינו פועל יוצא של אופן תפיסתנו אותם ולא של האירועים שאנו חווים. באופן זה מאפשרת החשיבה החיובית שינוי מהותי באיכות החיים, ותנועה ממקום של מצוקה או מתח אל שלווה וקלות, גם מבלי לערוך שינויים מרחיקי לכת באורח חיינו ובמערכות היחסים המרכיבות אותם.
1. לטנגו מספיק רק אחד
מערכת יחסים מוצלחת, בכל זירה בחיים, תלויה במרכיב אחד בלבד – אתה.
לימדו אותנו שלטנגו צריך שניים, למעשה, חשיבה חיובית מלמדת ריקוד טנגו של אחד המשפיע על כל הסובבים אותו.
הדרך לרקוד טנגו לבד, עוברת דרך ההבנה ששינוי של היחס, ההתנהגות ואופן התפיסה של הזולת, יוצרים שינוי גם בדרך של הזולת להגיב אליך.
בעולם אוטופי, אתה והאדם מולך, הייתם רוקדים טנגו מתואם היטב המכבד את שניכם. אבל משום שעולמנו אינו אוטופיה אלא מציאות, מתעוררות שתי אפשרויות לבחירה ביניהן:
האחת – לחכות לפרטנר המושלם (העובד שלי, המעביד, העמית, אשתי, חבר וחותנתי…), זה שמבין אותי ורוקד ממש כמוני. ולחגוג מערכת יחסים מוצלחת ומתגמלת.
השנייה – ליצור מערכת יחסים מוצלחת ומתגמלת עם כל פרטנר במקום העבודה ובכלל, מבלי לדרוש ממנו שינוי שאינו יכול/מוכן/רוצה לעשות.
יש חשש עצום מפראייריות. אני המוותר. אבל אם אני שם, אחריותי ליצור את החיים הטובים ביותר עבורי. או שלא. היחיד שיסבול באמת יהיה אני.
2. אף אחד לא מכעיס/מאכזב/מעצבן אותי
חשיבה חיובית מלמדת לקחת אחריות לא רק על המעשים שלנו אלא גם על הרגשות שלנו. למעשה יש לנו כוח רב יותר בידינו ממה שאנו משערים. יש לנו את הכוח ליצור את העולם הרגשי שלנו. אף אחד לא מכעיס אותנו, משום שאף אחד אינו אחראי על מה שאנו מרגישים. אף אחד אינו יכול ליצור בתוכנו רגש. רגש נוצר כתוצאה מאופן התפיסה שלנו את הזולת.
3. מותר לזרוק עלינו כדורים, איננו חייבים לתפוס
אנו לא עוסקים באיך העולם אמור להיות, אנו עוסקים במה שמתרחש. אנשים זורקים כדורים, הכוונה: מבטאים את עצמם, זורקים לעברינו את ההערות שלהם, הביקורת, הכעס, האשמות… השאלה מה אנחנו עושים עם זה.
הפוקוס ותשומת הלב עוברים ממה שאנשים עושים, לדרך בה אנו מגיבים למה שהם עושים.
איננו יכולים לשכנע אנשים לא לזרוק עלינו כדורים. איננו יכולים לשלוט בהתנהגות של אחר אלינו, אנו יכולים לכוון רק את האופן בו אנו מגיבים למה שנזרק אלינו. שם מצויה האחריות שלנו.
4. תפוז יוציא מתוכו רק מיץ תפוזים
אדם מפגין את עצמו במעשיו, במילותיו, בהתנהגותו. הוא אינו יכול אלא להפגין את עצמו, כי זה מה שיש בו, זה מי שהוא. ההבנה שהדרישה מאדם בעל תסכול רב להפגין שמחה והנאה, ומאדם מתוח מאוד להפגין רוגע, היא אותו דרישה מתפוז להוציא מיץ גויאבות. זה לא אשמת אף אחד, אבל זה פשוט לא יילך.
5. כולם מוגבלים, כולל אני
הציפייה שאנשים שאנו עובדים אתם או חיים אתם, יתנהגו באופן מסוים שמתאים לצרכים שלי, היא מופרכת מראש. לכל אדם יש מוגבלויות. איננו כועסים על מוגבלות של אדם נכה פיזית, אלא מתאימים עצמנו אליו כדי שנוכל להקל עליו ולהתמודד אתה. אבל מוגבלות רגשית, התנהגותית של חוסר הקשבה או דיבור כעוס וביקורתי… על מוגבלויות כאלה אנו כועסים ונופלים שוב ושוב לאותם בורות מוכרים.
אנו מאמינים שאם האדם ירצה או יתאמץ יוכל לשנות את מוגבלויותיו. אולם, האמת היא שאין זה משנה. שינוי המוגבלות תלוי באדם עצמו ולא ברצוננו אנו. כרגע הוא עדיין מוגבל, לפחות בעינינו. בעיניו אולי לא, אבל אנחנו צריכים להתמודד אתו ולהגיב אליו, ואם יוקל לנו לאחר שננסה, נדבר, נתחנן, נשכנע ושום דבר לא ישתנה, להתייחס אליו בליבנו כמוגבל – מה טוב.
המוגבלות אינה תווית גנאי. גם אנחנו מוגבלים. ראיית המוגבלויות היא ראייה מלאה בחמלה ובקבלה את האנושיות של כל אדם, ושלנו.
ראיית המוגבלות נעשית לאחר שיחה, לאחר בקשה, לאחר שנואשנו כבר והשתמשנו במשפט האלמותי: "אמרתי לך 1000 פעם!!!" בפעם ה867, יכול להיות שכדאי להתחיל להבין שהוא פשוט מ ו ג ב ל!
עלינו לשאול את עצמנו: איך אנו בוחרים להתמודד עם זה? האם להמשיך ולריב ולהתעצבן זו הדרך היחידה?
6. אני האחראי לגבולות שלי
מתוך המוגבלויות נגזרות הגבולות. עלינו להבין מה הם הגבולות שלנו. מה הם אזוריאזורי ה"ייהרג ובל יעבור" שלך. מה אתה לא מוכן לסבול בשום פנים ואופן מעמית לעבודה, מבוס, מעובד, מאשתך או חברך. עמוד על גבולותיך ועל ה"עד כאן" שלך. אין זה אשמתם שהם מנסים לפרוץ את הגבול. זו המוגבלות שלהם. אבל, ללא כעס, הצב גבול ברור אותו אין אתה מאפשר לעבור.
שב וחשוב, מה הן המוגבלויות שאינן "ייהרג ובל יעבור" שלך. נגדן אל תנהל מלחמת עולם שלישית, אלא מצא דרכים יצירתיות להתמודד.
זכור – יצירתיות יכולה לנבוע רק ממעיין שאינו סתום בכעסים ובהאשמות. אתה יודע שהם מוגבלים, אתה מקבל את המוגבלויות שלהם, אתה לומד לעבוד איתן.

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.